הסכם הפרייה

 

הסכם הפריה

בני זוג שאינם נשואים ומבקשים לעבור טיפולי הפריה בבית חולים (בין אם הם ידועים בציבור ובין אם הם שותפים להורות) נדרשים להציג "הסכם הפריה" שנחתם כדין בפני עורך דין.

מטרת הדרישה היא להבטיח הן את טובתו של התינוק שייוולד והן את הסכמתם האמיתית של שני הצדדים לתהליך.

התנאים הדרושים לאישור הפריה חוץ-גופית באשה שלא מזרעו של בעלה הם:

·         האישה והגבר הם אנשים פנויים ואינם נשואים לבני זוג אחרים;

·         ההתקשרות נעשית מרצונם החופשי של שני הצדדים, ולא בכפוף לתמורה כספית או אחרת הניתנת לאחד מהם;

·         על האישה והגבר להציג הסכם חתום ביניהם, המעיד על ההסכמות שביניהם לגבי הליך ההפריה וההורות.

תוכנו של הסכם ההפריה

הסכם ההפריה מורכב מחלק הצהרתי ומחלק אופרטיבי. במסגרת החלק ההצהרתי של הסכם ההפריה, על שני הצדדים להצהיר, כי הם אינם נשואים לאחרים. עליהם להצהיר כי ההסכם נעשה מרצונם החופשי. על האישה להצהיר, כי היא אינה משמשת כאם פונדקאית וכי בכוונתה לגדל את הילד שייוולד. על הגבר להצהיר, כי הוא יישא כלפי הילד שייוולד בכל הזכויות והחובות החלות על הורה ביולוגי לילד.

בחלק האופרטיבי של ההסכם יהיה על ההורים המיועדים להחליט, בין היתר, בדבר האפשרות להפסיק את התהליך באמצע וכן באשר למצב בו אחד ההורים ילך לעולמו לפני שהסתיים התהליך.

חתימת ההסכם

בניגוד לחוזים רגילים, על הסכם ההפריה יש לחתום בפני עורך דין. עורך הדין יאמת את חתימתם של ההורים המיועדים כפי שמאמתים תצהיר משפטי.