הסכם טרום נישואין

 

 

ישנם מצבים שבהם זוגות בוחרים לערוך הסכם משפטי - הסכם ממון - לפני הנישואין, על מנת להסדיר את העניינים הממוניים ביניהם עוד בשלב שהקשר הזוגי טוב ויציב ובני הזוג אוהבים זה את זה. הסכם ממון שנערך לפני הנישואין נקרא "הסכם טרום נישואין" או "הסכם קדם נישואין".  

 

שני המצבים הנפוצים ביותר שבהם עורכים בני זוג הסכם טרום נישואין הם:

• בני זוג צעירים שיש ביניהם פער גדול מבחינת הרכוש (במרבית המקרים, בשל רכוש של משפחת אחד מבני הזוג ואז לעיתים ישנם גם לחצים מצד המשפחה לערוך את ההסכם);
• בני זוג מבוגרים שנמצאים בזוגיות שנייה ורוצים להבטיח שהרכוש שצברו לפני תחילת הקשר וגם לאחר מכן יתחלק באופן שבו יבחרו לחלקו.

 

ישנם כמובן מצבים רבים נוספים שבהם יבחרו בני זוג לערוך הסכם טרום נישואין, אך אלו שהוזכרו הם המקרים הנפוצים ביותר.   

ואולם, כדאי לכל זוג שנמצא לפני נישואין לפחות לתת את דעתו לנושאים הרכושיים וגם לנושאים נוספים הקשורים בנישואין ובזוגיות, עוד לפני הנישואין. כדאי לכל אדם שעומד להינשא, לבחון, ולו באופן כללי, את המצב החוקי לגבי חלוקת רכוש, על מנת לדעת לאיזו מסגרת הוא נכנס. רק לאחר בחינה שכזו כדאי להחליט אם יש צורך בעריכת הסכם טרום נישואין או שההסדר הקבוע בחוק מתאים לבני הזוג שעומדים להינשא. זוגות רבים מגלים לראשונה מהן זכויותיהם וחובותיהם רק כאשר הקשר מתערער והם מופתעים לגלות דברים שלוּ ידעו מראש, היו מתנהלים באופן שונה במהלך הקשר.

 

בניגוד להסכם גירושין או הסכם ממון אחר שנערך בין בני זוג שאינם עומדים להינשא, הרי שאת "הסכם טרום נישואין" ניתן לאשר הן בפני נוטריון והן בפני בית משפט או בית דין דתי. ההבדל הוא שאישור ההסכם בפני נוטריון אינו מקנה לו תוקף של פסק דין, ולכן, אם בעתיד ירצה אחד הצדדים לאכוף אותו, יהיה עליו לפתוח הליך משפטי בבית משפט.

 

באופן כללי, ניתן להצביע על מספר דגמים נפוצים של הסכמים :

הפרדה רכושית מוחלטת - הסכם ממון בו מסכימים בני הזוג אשר עומדים להינשא, כי כל רכושם יהיה נפרד, הן רכוש שנצבר לפני הנישואין והן רכוש שיצבור כל אחד מהם לאחר הנישואין. הסכמים מסוג זה נפוצים בעיקר בקרב מי שמנהלים מערכת זוגית שניה ('פרק ב'') ובגיל מבוגר. הסכמים אלו יכללו בדרך כלל גם הוראות באשר לאופן ניהול משק הבית המשותף תוך שמירה על ההפרדה הרכושית. למשל, הסכמה שכל אחד מהצדדים מפקיד לקופה משותפת סכום קבוע לצרכי הבית.

שיתוף רכושי ממועד מוסכם -  הסכם ממון המורה, באופן כללי, על שיתוף רכושי רק ממועד מסוים - המועד שבו התחיל הקשר או מועד חתימת הסכם או מועד הנישואין או כל מועד מוסכם אחר. על פי הסכמים אלו, כל אחד מבני הזוג שומר את הרכוש שצבר לפני הקשר ברשותו ואילו רכוש שנצבר מהמועד המוסכם ואילך יהיה משותף. היות שהוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג -1973 דומות באופן עקרוני לאמור לעיל, הרי שהסכם מסוג זה יתאים כאשר בני הזוג שרוצים להינשא מבקשים לשנות מהוראות החוק, למשל לקבוע שהמועד הקובע אינו מועד הנישואין, אלא מועד אחר. או כאשר בני ה\וג מבקשים לקבוע שזה ההסדר שיחול לגביהם גם אם הוראות החוק ישתנו בעתיד. או כאשר הם רוצים לקבוע תוסםות או שינויים אחרים להוראות החוק.

 שיתוף רכושי בנכסים מסוימים - ישנם מצבים שבהם בני הזוג ירצו לשמור על הפרדה רק לגבי נכסים מסוימים (למשל - אם אחד מבני הזוג רוכש דירה במהלך הנישואין ובני הזוג מסכימים שהדירה שייכת רק לבן הזוג שרכש אותה) או מצבים שבהם בני הזוג רוצים להחליט מראש על חלוקה לפי סוג נכסים בעת פירוד (למשל - הדירה לאיש והעסק לאישה).

חלוקה לא שוויונית ברכוש -  בהסכמים מסוימים, בני הזוג מסכימים לקבוע מראש, מכל מיני סיבות, שאם ייפרדו הרכוש שנצבר לא יתחלק ביניהם בחלקים שווים, אלא ביחס אחר.

כפי שניתן לראות, הסכם הממון מאפשר גמישות רבה באופן ניהול הקשר הממוני בין בני זוג, ולמעשה כל עוד קיימת הסכמה בין בני הזוג ניתן להתאים לכל זוג את המנגנון הרכושי המתאים לו.

 

אישור בית המשפט - כאמור, בני זוג נשואים או שעומדים להינשא יכולים להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט מכוח חוק יחסי ממון. המעמד של אישור ההסכם בבית משפט מאפשר לשופט לבחון אם ההסכם הגיוני, אם אינו נוגד את תקנת הציבור, אם הצדדים חתמו עליו מרצון חופשי וללא כפיה. במעמד אישור הסכם הממון, ניתן להסכם תוקף של פסק דין, כך שאם נדרשת אכיפתו בהמשך, אין צורך להפעיל הליך משפטי נוסף ואפשר לאכוף את ההסכם בלשכת ההוצאה לפועל.