הסכם הורות משותפת

 

הסכם הורות משותפת

 

הורות משותפת היא מערכת יחסים בין שני הורים שהם אינם בני זוג ואינם מנהלים משק בית משותף, אלא קשורים זה לזה מעצם היותם הורים של אותו ילד. מדובר במבנה משפחתי ייחודי, בו ישנם שני הורים ושני בתים, אשר נוצר מתוך החלטה מודעת ולפי תכנון מראש (בשונה ממצב של גירושין שבו נוצר מצב זה מכורח הנסיבות).

 

יותר ויותר אנשים בוחרים במציאות של ימינו להקים משפחה שאינה תואמת את התבנית הסטנדרטית של נישואין והולדת ילדים ובוחרים ביצירת קשר משפחתי לשם הורות בלבד ולא לשם זוגיות. הורות משותפת מסייעת לנשים וגברים אשר לא מצאו זוגיות או שמנהלים זוגיות חד מינית, לממש את הזכות הבסיסית להיות הורה.

 

הסכם הורות משותפת נחתם על פי רוב עוד בשלב התכנון המשותף, בטרם הולדת הילד המשותף. סיטואציה זו אינה פשוטה כלל וכלל. לצורך גיבוש ההסכם צריכים שני ההורים לעתיד לבוא, שהם לעיתים זרים ולעיתים מכרים, לקבוע ביחד כיצד ינהלו ביניהם את ההורות המשותפת, כאשר במרבית המקרים הם גם חסרי ניסיון קודם בגידול ילדים.    

 

מחלוקות רבות עלולות להתעורר בין הצדדים לקראת שלב ניסוח ההסכם. לכל אחד מהצדדים השקפת עולם משלו, הרגלים משלו. לכל אחד מהצדדים ציפיות משלו לגבי ההורות המשותפת ולגבי היחסים עם ההורה השני. המחלוקות יכולות להיות בכל תחומי החיים, החל מדברים קטנים כמו סגנון הבגדים שירכשו לילד, דרך נושאים חשובים יותר כמו תזונת הילד ועד עניינים ערכיים ורבי חשיבות כמו סוג החינוך שיקבל הילד (דתי/חילוני).

אמנם אין זה נעים לדון במחלוקות כשמנסים לבנות קשר לצורך הורות משותפת, אבל מוטב שמחלוקות אלו יתעוררו מוקדם ככל שניתן וההורים יגיעו להסכמות, מאשר שיצוצו המחלוקות אחרי שהילד נולד וההורים יאלצו לנהל מאבקים ביניהם שעלולים להשפיע על הילד ולטלטל את חייו.

מכאן נובעת חשיבותו הרבה של הסכם ההורות המשותפת, שמסדיר, בשלב מוקדם, את יחסי ההורות ואת הנושאים השונים שעלולים להתעורר במהלך גידול הילד המשותף. הסכם הורות משותפת, מעבר לכך שהוא נותן ביטחון לכל אחד מההורים לגבי אופן ניהול הקשר ההורי ביניהם ואל מול הילד, הוא בראש ובראשונה שומר על טובת הילד, שכן הוא מונע חלק גדול מהמחלוקות בין הורים בהורות משותפת, שבהן, על פי רוב, הילד הוא הקורבן העיקרי והפגיע ביותר.

 

הסכם הורות משותפת רצוי שיכלול הוראות והסכמות החל משלב ההיריון ועד לשלב בגרותו של הילד. נכון שיש דברים בלתי מתוכננים ובלתי צפויים שאי אפשר לחזות אותם מראש, אך כאשר הבסיס ידוע וצועדים על קרקע בטוחה, קל יותר להתמודד עם מחלוקות קטנות שצצות במעלה הדרך.

 

תוכן ההסכם

הסכם הורות משותפת יכלול הוראות שונות, החל משלב ההיריון ועד לשלב בגרותו של הילד.

בפרק שיעסוק בתקופה שלפני הלידה ניתן לכלול הוראות שונות בנוגע לבדיקות רפואיות שמחויבים הצדדים לעשות לצורך ההיריון, חלוקת תשלום ההוצאות עבור הבדיקות הרפואיות, בחירת הרופאים שאליהם יפנו הצדדים, הוראות ביחס לאובדן הכנסה של האישה בתקופת שמירת הריון ועוד.

בפרק זה יכולים ההורים להצהיר על עמדותיהם ביחס למצב בו מתגלה, חלילה, פגם בעובר. אולם יש לזכור, כי ההחלטה הסופית אם לשמור את ההיריון או להפסיקו נותרת בידי האישה בלבד, שכן עד לשלב הלידה האישה היא האחראית הבלעדית על גופה.

 

בפרק שיעסוק בתקופה שלאחר הלידה ניתן לכלול הוראות ביחס לשמו של הילד, התחייבות של האב להצהיר על אבהותו כלפי הילד, הוראות ביחס לעריכת ברית מילה ככל שההורים מעוניינים בכך, לרבות הסכמות ביחס לעריכת מסיבת ברית ו/או הצגת הרך הנולד בפני משפחתם ומכריהם של שני הצדדים, הוראות ביחס להנקת/תזונת התינוק, וכמובן הסכמות לגבי אופן הטיפול בתינוק והסדרי הלינה של התינוק בשבועות הראשונים לחייו, לרבות נשיאה בהוצאות הכרוכות בכך.

 

בפרק העיקרי בהסכם ההורות המשותפת, שיעסוק בשנות הילדות של הילד, יכללו הוראות חשובות ביחס למשמורת הילד והסדרי הראיה של ההורים עמו. חלוקת הנטל הכלכלי בין ההורים (מזונות) ונושאים רבים נוספים. זהו פרק חשוב ביותר שישפיע ויעצב את מרבית שנות ילדותו של הילד ורצוי שההורים לעתיד לבוא יקדישו לכך מחשבה רבה.  הן נושא המזונות והן נושא הסדרי הראיה הם נושאים שהורים חסרי ניסיון מתקשים להסכים לגביהם ונדרשת עבודה רבה ולא פשוטה על מנת להביא את ההורים להסכמות בעניין זה. הליך של גישור או תיווך של איש מקצוע יכול לסייע להורים בבניית ההסכם.

בנושא מזונות קטינים אין בישראל (עדיין) הסדר מובנה שממנו ניתן לגזור את הסכום של דמי המזונות שיש לשלם במקרה כזה או אחר. כל תיק מזונות קטינים נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו. לכן, רצוי שההורים יעזרו בעורך דין שמתמצא בדיני משפחה על מנת לגבש את דמי המזונות (או חלוקת הנטל הכלכלי) שמתאימים לנסיבות הספציפיות שלהם.

גם בנושא הסדרי הראיה אין אחידות בין משפחה אחת למשפחה אחרת. אמנם ישנם הסדרים מקובלים אשר נפוצים בהרבה מהמקרים, אך רצוי שכל משפחה תתאים לעצמה את חלוקת הזמנים עם הילדים באופן המיטבי על פי הנסיבות הספציפיות של אותה משפחה. בהסכם הורות משותפת יחליטו ההורים על חלוקת זמן שתתאים בדיוק לצרכיהם ולאופן שבו הם מעוניינים לגדל את ילדם המשותף. ברבים מהסכמי ההורות המשותפת קובעים ההורים הסדרי ראיה אשר משתנים עם הזמן ומותאמים לגילו של הילד ולמסגרות החינוך שבהן הוא שוהה.

נושאים חשובים נוספים שיוסדרו בהסכם הורות משותפת הם חינוכו של הילד (חינוך פרטי / ציבורי, חינוך דתי / חילוני, בי"ס מיוחד: דמוקרטי, פתוח, אומנויות, טבע), מקום מגוריו של הילד, הסדרים להוצאת הילד מהארץ, הוראות באשר להעברת מידע הקשור לילד, מנגנון קבלת החלטות ביחס לילד ומנגנון יישוב מחלוקות בין ההורים (גישור / ייעוץ משפחתי).

 

שמו של הילד

רבים מהשותפים להורות בוחרים להחליט, עוד לפני ההיריון, על שמו הפרטי של הילד או יוצרים רשימה של שמות שמקובלים על שני ההורים. זאת, על מנת למנוע מצב של ויכוחים בנושא זה לאחר לידה.

על פי חוק השמות, התשט"ז-1956, ילד שנולד לאישה שאינה נשואה לאביו ואינה ידועה בציבור של אביו יקבל מלידה את שם משפחתה של אמו, זולת אם הסכימו ההורים שהילד יקבל את שם משפחתו של האב או את שמות המשפחה של שני ההורים.

 

אישור הסכם הורות משותפת בבית משפט

כאמור, רצוי לערוך את הסכם ההורות המשותפת עוד לפני שלב ההיריון ולפני הלידה, שכן לאחר הלידה צפויים להורים הטריים לחצים רבים, התרגשות, פחדים (וגם שינויים הורמונליים אצל האישה), שבעקבותם עלולות לצוץ מחלוקות בין הצדדים השותפים להורות. גיבוש הסכם ההורות המשותפת לפני ההיריון עשוי לסייע לצדדים להיווכח ולראות כי בחרו באדם הנכון להורות המשותפת. ובמקרים אחרים, אם הובילו הדיונים על סעיפי ההסכם לקרע בקשר בין הצדדים, הרי מוטב שזה יקרה לפני ההיריון ולא אחריו.

ואולם, על אף שכדאי להיכנס להיריון כאשר ההסכם כבר מגובש וחתום, הרי שהליך אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה וקבלת תוקף של פסק דין להסכם, ייעשה רק לאחר שהילד נולד. 

 

המעמד של אישור הסכם ההורות המשותפת בבית משפט מאפשר לשופט לבחון אם ההסכם הגיוני, אם אינו נוגד את תקנת הציבור, אם הצדדים חתמו עליו מרצון חופשי וללא כפיה. כמו כן, תפקידו של בית המשפט לוודא ששני ההורים הבינו לעומק את סעיפי ההסכם, את משמועתם ואת השלכותיהם. במעמד אישור ההסכם, ניתן להסכם תוקף של פסק דין, כך שאם נדרשת אכיפתו בהמשך, אין צורך להפעיל הליך משפטי נוסף ואפשר לאכוף את ההסכם בלשכת ההוצאה לפועל.