גישור לגירושין

חשיבותו של הגישור כדרך לפתרון סכסוכים בין גורמים זרים רבה, אולם היא מתעצמת לאין ערוך כאשר מדובר בסכסוכים בין בני משפחה ובעיקר בין בני זוג שהם הורים לילדים.

במצבים אלו, סופו של הסכסוך אינו מביא לניתוק בין הצדדים, אלא דרכם המשותפת כהורים, כבני משפחה, נמשכת עוד שנים ארוכות לאחר הפירוד. לאור זאת, רצוי לבחור בגישור כדרך לפתרון הסכסוך, ובכך להגדיל את הסיכוי שיישמרו יחסים טובים בין הצדדים לאחר תום הסכסוך.

למרבה הצער, בישראל קיימת מציאות משפטית אשר מקשה עוד יותר על בני זוג בבחירתם את אופן ניהול הליכי הגירושין ביניהם. הכוונה היא להקבלה שקיימת בין שתי מערכות המשפט בישראל – בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה. היות שבמקרים רבים סמכות השיפוט נקבעת אצל הערכאה הראשונה שאליה הוגשו תביעות, הרי שנוצר "מרוץ סמכויות" בין הערכאות, ומצב זה יוצר פחד וחשדנות בין בני הזוג, שכל אחד מהם רוצה להיות זה שיקבע איזו ערכאה תדון בתיק. המשמעות היא שלעיתים רבות בני זוג ממהרים ומגישים תביעות, ומפספסים את ההזדמנות לנסות לפתור את הסכסוך בגישור. ואולם, יש לזכור שהליך הגישור תלוי ברצון משותף של שני הצדדים, כך שלא מספיק שצד אחד יבחר בו.